רהיטים מדברים
מאת: רותם יעקב משרד עיצוב פנים 052-8982-812.
חיוך גדול היה עולה על שפתיי, כשיהודית, המרצה לעיצוב הבית, הייתה מסבירה ומתארת בתשוקה עמוקה על השפה שבה הרהיטים אמורים לדבר ביניהם .
"שהספה תדבר עם השולחן" , "טקסטורת השולחן מקיימת דו-שיח מרהיב עם השטיח שתחתיו"
"גוון הקירות חייב לתקשר עם הילת התאורה שנשפכת עליו – אחרת זה פשוט לא יעבוד"
כסטודנטית שגרה בבית סטנדרטי, עם קירות לבנים סטנדרטיים וסט ריהוט מהודר וסטנדרטי – לקח לי זמן להבין את העניין.
תקופת "הסטים" הייתה תקופה יפה, צנועה ובעיקר נוחה. ראשית, משום שבכדי לאבזר בית שלם ברהיטים ואקססוריז, היינו מגיעים לחנות אחת (גג שתיים) ושם מוצאים את כל שחפצנו. לא היו אז חנויות לעיצוב הבית. גם המודעות הייתה אז, שונה מהיום.
באותו זמן, רוב הבתים בארץ היו מתעטרים במספר "סטים" של פריטים ורהיטים, כולם מאותו חומר, אותו גוון, אותה הטקסטורה והגלזורה.
כבר עברו השנים… והיום בבואי ל"הלביש בית", ולעצב אותו, אני נזכרת ביהודית, וחושבת כיצד אצליח ליצור דיאלוג משמעותי בין הרהיטים והאקססוריז של בית ללא סטים. כזה שיצור עניין, הרמוניה ושמחה לעיניים.
ריכזתי עבורכם מספר דוגמאות כיצד ניתן "לשבור את הסט":
סט 2+3+1 בסלון- ספה של תלת, ספה של דו וכורסת יחיד. הקונספט הבנאלי בכל חדרי האירוח, הסלונים של פעם. שדרוג קטן אבל נחמד יהיה, להוציא מהסלון את הכורסה של "הסט" ובמקומה להכניס כורסא אחרת עם ריפוד שונה, עם מראה אחר,שיוסיף עניין וצבע. אולי אפילו שניים…
סט חדר השינה –איפה כתוב שבחדר ההורים חייבות להיות שידות זהות? זהות בגודל? זהות במראה? ומה אם נשלב שתי שידות שונות לגמרי. נתאים שידה לפי צורך ולא שידה אחת לשנייה.
סט פינת האוכל – רובנו התרגלנו לרכוש שולחן + שישה כיסאות תואמים. אני אומרת, נפטר מששת הכיסאות הזהים של "הסט", ובמקומם נתאים כיסאות מסוגים שונים באותו הגוון או אפילו בצבעים שונים לאמיצים שבנינו.
באותו אופן, נעבור ונדלל את כל הסטים בבית, נקבל בית משודרג ועכשווי. אגב, סט הסרוויס יכול להישאר!
לסיכום, אני מאמינה ששפה משותפת לא מחייבת אותנו בסט. אולם מחייבת אותנו למצוא את האיזון הנכון בין החומרים השונים, בין צבעים ומרקמים מנוגדים.
זה התפקיד שלי- עיצוב חללים מסחריים, ציבוריים או פרטיים. בבית או בעסק. ליצור חללים שיגרמו לכם במודע או שלא במודע, את אותן תחושות נעימות, את אותה הרמוניה. ליצור תנועה נכונה בחלל, להדגיש את הטוב, ולהסוות את שפחות. לשלב סגנונות ולערבב את "הסטים" .
אבל תמיד להקשיב ל"שפת הרהיטים" – השפה, שהיא בעצם, שלכם.